הוסף את השיתוף של כפתורי כפתורים ל- facebookfacebookfacebookshare ל- twittertwittertwittershare ל- pinterestpinterestpinterestshare to moreaddthismore9
אחד הנגיפים המדבקים ביותר שנראו בפרקטיקה רפואית קטנה בבעלי חיים הוא פרובובירוס כלבים. נגיף אגרסיבי זה נראה בדרך כלל אצל כלבים לא מחוסנים מתחת לגיל שנה. שכיחות המחלה היא הגבוהה ביותר בסביבות מלחיצות צפופות, כולל מלונות ומקלטים; עם זאת, העברה נגיפית עשויה להתרחש גם באמצעות מגע של צואה נגועה בפארקים של כלבים ועל דשא על שבילים. הנגיף קשה מאוד ועמיד בפני מספר חומרים וירוצידיים נפוצים, ויכול לשרוד במשך תקופות ארוכות בסביבה. זה לא נדיר כי גורים רבים בבת אחת לרדת עם פרבו במצב של מלונה צפופה ומלחיצה.
סימנים קליניים של נגיף parvoverus כוללים עייפות, אובדן תיאבון, הקאות ולעתים קרובות שלשול עקוב מדם. בעלי חיים מסוימים עלולים לפתח דלקת בשריר הלב, ואילו במקרים אחרים מוות פתאומי ללא כל סימנים רפואיים עלולים להתרחש. אמנם ניתן לחשוד באבחון של parvovirus בהתבסס על היסטוריה והצגה רפואית, אך בדרך כלל נעשה אבחנה מוחלטת על ידי בדיקת נוגדנים ויראליים של הצואה.
הטיפול ב- parvovirus נעשה בצורה הטובה ביותר במסגרת המתקן הרפואי הווטרינרי, וכולל בדרך כלל נוזלים IV ואנטיביוטיקה כדי להימנע מזיהומים חיידקיים משניים. לכלבים רבים עם נגיף פרובובלוס יהיו גם טפילי מעיים, אשר יהיה צורך לטפל בהם גם הם. וטרינרים הוליסטיים ידווחו לרוב על הצלחה רבה בטיפול בנגיף parvoval לטיפולים צמחיים, כמו גם בתרופות הומאופתיות חוקתיות שנקבעו באופן אינדיבידואלי.
הפרוגנוזה של נגיף parvoverus נשמרת, כאשר המקרים המטופלים מוקדם ואגרסיביים עם הפרוגנוזה הטובה יותר. מניעת נגיף parvovovus היא הטובה ביותר באמצעות חיסון תקין של גורים פגיעים עד גיל 16 שבועות. חסינות לחיסון נגד וירוס נמשכת שנים לחיי חיית המחמד, כך שלעתים קרובות אין צורך בחיסון רב יותר של כלבים בוגרים, ולעתים קרובות אמדוד כותרות נוגדנים בחיסון בבעלי חיים בוגרים במקום לחסן אותם, בגלל סוגיותיי של חיסון יתר ומחלות הנגרמות על ידי חיסון. אני ממליץ גם לאפוטרופוסים של בעלי חיים להאכיל תזונה טבעית ככל האפשר; באופן אידיאלי לדעתי תזונה מבוססת בשר גולמי המתאים למין הוא הטוב ביותר לבעלי חיים בכל הגילאים.